בנם של לאה וחיים. נולד ביום ז׳ בתמוז תש״ח (14.7.1948).

יואב גדל והתחנך בקיבוץ עמיר שבעמק החולה, אשר הוריו היו מבין מקימיו. גדל במשפחה ערכית וחמה. הייתה לו ילדות פשוטה ומאושרת בקיבוץ, שעבורו נחשב לגן עדן.

למד בקיבוץ בבית ספר יסודי ובמוסד החינוכי "עמיר" (היום: בית הספר ״עינות ירדן״). הוא היה חניך בתנועת הנוער ״השומר הצעיר״, ולימים הפך למדריך. היה לו חשוב להשפיע על בני הנוער, להקנות להם ערכים ולשמש להם כחבר .

בשנת 1967 התגייס לצה״ל ושירת בשייטת 13 בחיל הים. באמצעות השירות ביחידה מימש את אהבתו הגדולה לים. כחלק ממסלול ההכשרה שלו, נדרש לבצע אימוני צלילה בנחל הקישון.

במהלך שירותו הצבאי יצא לקורס מפקדי כיתות, אותו סיים בהצטיינות. בהגיעו למועד השחרור, המשיך לשנת שירות נוספת בקבע כמדריך בגיבושי השייטת.

לאחר שחרורו מצה״ל עבד כמאבטח מטוסים במשך כשנה. לאחר מכן, חזר לקיבוץ והשתלב בעבודות ניהול, בעיקר בענף הדיג אותו ניהל ופיתח.

יואב הכיר את תמר בתקופת התיכון, ולאחר מספר שנים הפכו לזוג. בשנת 1973 השניים נישאו וטסו לירח דבש. זמן קצר לאחר מכן, באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים, אליה גויס למילואים למשך חצי שנה.

בשנת 1974 הפך לאב לראשונה לבנו אודי, ובשנים לאחר מכן נולדו גלית, טל ולי. היה איש משפחה גאה, חם ואוהב. שימש דוגמה לילדיו, הנחיל בהם ערכים של נחישות, חריצות ואומץ לשנות.

יואב למד במרכז האקדמי ״רופין״ תואר במנהל עסקים, שם הרחיב את כישוריו ונבחר לכהן כמנהל משק בקיבוץ. עם סיום לימודיו, השתלב כעובד במפעל החיתולים בקיבוץ. הוא האמין שמנהל טוב צריך להכיר את העבודה בצורה יסודית, על ידי ביצוע כלל התפקידים במפעל. בהמשך שימש כמנהל המפעל.

לאחר שסיים את תפקידו במפעל, פנה לשוק הפרטי ושימש כיועץ מומחה בתחום חומרי ספיגה. היה מאוד מוערך בעבודתו.

ילדיו בגרו ונישאו, ויואב הכיר בחייו שבעה נכדים.

בגיל ששים ותשע, התפרצה אצלו מחלת הסרטן כתוצאה מאימוני הצלילה שביצע במהלך שירותו בנחל הקישון. מצבו הידרדר במשך שמונה חודשים, ובמשך תקופה זו בני המשפחה הקיפו אותו, טיפלו בו במסירות ואהבה.

יואב ניר נפטר ביום כ"ב בסיוון תשע"ח (5.6.2018). בן ששים ותשע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בעמיר. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ואחות.